המוצר בסדר גמור. קטגוריה אחת נשברה בתאריך מסוים — ואף שוק שכן לא הרגיש בכך.
משרד תיירות לאומי, בליווי שותף ייעוץ ממשלתי, משך את מספר המבקרים הגבוה ביותר מבין חמישה שווקים ברי-השוואה — ובכל זאת דורג אחרון בחוויה. הסיבה לא הייתה המוצר: על סולם אחיד, המלונות פיגרו אחרי השכנה הטובה ביותר בקושי בשתי נקודות. הסיבה הייתה קטגוריה אחת. שביעות הרצון ממוניות ישבה כ-26 נקודות מתחת לעמיתה הטובה ביותר — הפער הרחב ביותר מכל מה שנמדד — והיא נשברה בתזמון מדויק. שביעות הרצון מהזמינות צנחה מ-65% ל-38% לאורך 2025, בכל הארץ ובבת אחת, בעוד כל אחת מארבע השכנות ברות-ההשוואה שמרה על הרמה או טיפסה. צניחה מסונכרנת כזו, במדינה אחת בלבד, אינה עונתית ואינה מקומית. היא מערכתית. וזה לא היה הנהגים — האדיבות נשארה על 66%. אלה היו ההיצע והתעריפים, שניהם כ-43% חיוביות. זה מצביע על מנוף מדיניות, לא על סיסמת שירות. הנתונים מוצגים באופן יחסי ובאנונימיזציה; התוצר המלא חסוי ללקוח.
פער צר
בתי המלון פיגרו אחרי המתחרה הטוב ביותר בכ-2 נקודות. מוצר הליבה — הדבר שמושך מבקרים — היה שווה למתחרים. זו לא הבעיה.
פער של ~26 נקודות — והמגמה עדיין יורדת
שביעות הרצון ממוניות פיגרה אחרי המתחרה הטוב ביותר ב-~26 נקודות — הפער הרחב ביותר מכל נושא, והקטגוריה היחידה שבה השוק הזה היה אחרון וגם המשיך לרדת בזמן שכל ארבע השכנות עלו.
קטגוריה אחת, חלון קריסה אחד, ללא תזוזה אצל המקבילים. המספרים נוקבים בקטגוריה, מתארכים את השבר ומבודדים את הסיבה — כך שמנוף המדיניות ספציפי, לא מעורפל. מוצג באופן יחסי ואנונימי, בסרגל משותף אחד.